הגמל החד-דבשתי, הנפוץ באזורנו, הוא בעל חיים מדברי מובהק, והוא מותאם ביותר לחיים בסביבה מדברית שחונה (מכאן ואילך יכונה הגמל החד-דבשתי בשם 'גמל' בלבד, למניעת סרבול). הגמל בוּיַת ונמצא אלפי שנים בשירות האדם במדבר. הוא ממלא תפקידים רבים: הוא מקור לחלב, לבשר ולצמר ומשמש לתחבורה, לנשיאת משאות, לעבודה וללחימה. יכולתו של הגמל לצלוח את המדבר בלי לשתות מים במשך ימים רבים, וצורת הליכתו, בה גופו מיטלטל מצד לצד כאנייה על גלי הים, קנו לו את הכינוי 'ספינת המדבר'.
הגמל המוכר לנו כיום (Camelus dromedarius) הוא מין ממשפחת הגְמַלִיִים (Camelus). מוצאו מהגמל החד-דבשתי הפראי, שחי ככל הנראה באסיה ובחצי-האי ערב ונכחד. שטח תפוצתו של הגמל המבוּיַת רחב הרבה יותר מזה של אבותיו גמלי הפרא, ואף כולל אוכלוסיית גמלים ביבשת אוסטרליה שיצאה מן השבי אל הפרא.
נקבת הגמל נקראת בעברית נָאקָה, והגמל הצעיר נקרא בֶּכֶר. בערבית יש לגמלים שמות רבים, המתארים שלבים שונים בהתפתחותם והבדלים בגוֹנֵיהם. הגמלים חיים בעדרים, גם בשבי וגם בבר.
הגמל הזכר מתנשא לגובה 1.8‑2.1 מ' (גובה הדבשת), וטווח משקלו הוא 400‑650 ק"ג; הנקבות לָרוב נמוכות מעט מהזכרים, וגם משקלן נמוך משלהם ב-10% בערך. תוחלת חייו של הגמל היא כ-30 שנה, אך הוא עשוי לחיות גם כ-40 שנה.
מזונם של הגמלים כולל מיני עשבוניים חד-שנתיים, הנובטים במדבר לאחר הגשמים, ובהם גם מיני דרדר קוצניים. מרעה שופע ומזין זה זמין רק בפרק זמן קצר בשנה. בקיץ ניזונים הגמלים מצמחייה חד-שנתית קיצית, כגון מִלְחִית אַשְלֶגַנִית, ומצמחייה רב‑שנתית, כגון מַלוּח, זוּגן, עצי שִיטה ועַרְטָל, שהם לרוב מְעוּצִים וקוצניים ביותר. הגמלים מלחכים את העשב בשפתותיהם ולועסים כל נגיסה 40‑50 פעם. הם נוטים לנגוס בכל צמח פעם או פעמיים בלבד, וכך אין הם ממיתים אותו ומשמרים את צמחיית המדבר. בעבר, ככל הנראה, לגמל ולנאקה הבוגרים נשקפה סכנה מנמרים, ואילו הבכרים היו עלולים ליפול טרף גם לזאבים ולצבועים.
הנאקות מגיעות לבגרות מינית לאחר כ-3 שנים, והזכרים לאחר 5‑6 שנים. הרבייה מתרחשת בחורף ושיאה בתקופת הגשמים, אך תחילתה אינה קבועה, והיא מושפעת מתזונתו של הגמל ומאורך היום. בעונת הרבייה מתיזים הזכרים שתן על אזור גופם האחורי, מנפחים כפל עור המצוי מתחת ללשונם, ומפרישים רוק רב, ההופך לקצף כאשר הגמל מגרגר. בתקופה זו הזכרים תוקפניים ביותר, הן כלפי זכרים אחרים, הן כלפי בעליהם, והן כלפי נקבות שאינן נענות לחיזוריהם. התוקפנות מתבטאת במחווֹת איום קוליות ותנועתיות, ולעתים קרובות אף במאבקים. הזכרים נלחמים ביניהם על זכות הזיווג והקרב מוכרע כאשר המנוצח משפיל את ראשו ומכניסו בין רגליו. לרוב נמשכת ההזדווגות 11‑15 דקות, ולאחר היריון של 12‑13 חודשים נולד בֶּכֶר יחיד. הוולד מסוגל לעמוד על רגליו וללכת כבר בתום יומו הראשון. הנאקות ממליטות אחת לשנתיים ומיניקות 12 חודשים, אך לעתים הן נאנסות ואז פרק הזמן בין ההריונות קצר יותר.
לקריאה על התאמתו של הגמל למדבר
לקריאה על מקומו של הגמל בשירות האדם ובתרבות הבדואית
מקורות
אדוני המדבר, תולדות הנבטים וממלכתם, אברהם נגב, כתר, 1983.
'דרכי הבשמים', בעריכת עזרא אוריון ויעקב עיני, בהוצאת מדרשת שדה בוקר, 1991.
התאמות הגמל לבית גידול מדברי, בעריכת ראובן יגיל, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע, 2005.
